מסכים איתך. התקרה לא כזו רכה.. אפילו מגוחכת- אתה יכול לנצח רצף משחקים ארוך וברמה הכי גבוהה -וכשהגעת למקסימום תראה את אותו מספר במדויק(נניח 16379 - מספר שממש לא סביר הסתברותית במציאות שיגיעו בדיוק בכמות זו 3 פעמים ברציפות) בכל אחד מסוגי היציעים משחק אחרי משחק כמעט....
אני גם רוצה קצת לאזן את התמונה כאן לפני שכל מיני מאמנים יקראו את הפוסטים ויילכו לעונה "פיננסית" (ולא כיפית- זה משחק והמטרה היא להתחרות ולא לחכות שהזמן יעבור והקופה תתפח) אני חושב שכמעט כמו תמיד האמת נמצאת באמצע בין הדעות שהוצגו כאן- זה לא כלכלה על חשבון תחרות ולא תחרות על חשבון כלכלה. שילוב ואיזון נכון של שניהם הוא המפתח לשמירה על קבוצה חזקה ותחרותית לאורך זמן. כשאתה תחרותי אתה גם תורם לכלכלה שלך(אוהדים,מרצנדייז, מענקי גביע/עלייה וכו') וכשאתה לא תחרותי אתה פוגע בה.
מצד שני אם תחזיק סגל יקר מדי תפסיד ולאורך זמן לא תוכל להמשיך להחזיק אותו ולכן צריך תמיד לשאוף להחזיק בסגל הטוב ביותר שביכולתך להרשות לעצמך(דגש על היכולת להרשות לעצמנו...) כדי לנצח כמה שיותר משחקים , לאזן נכון מחירי כסאות ומדי פעם אם הכסאות מלאים באחד היציעים להגדיל מעט נקודתית בלי לגמור כסף שיוכל להחזיק אותנו תחרותיים וככה בהדרגה להשתפר.צריך מחד לשמור על תחרותיות כל הזמן שתמקסם ההכנסות בכל עונה ומאידך גם לחסוך מעט פה ושם, למכור ולקנות במחירים טובים ככל האפשר.
לא ממליץ על פירוקי קבוצות שלמות וגם לא להיפך על רכישות מסיביות- כשיש הזדמנות נקודתית לשדרג את הקבוצה משדרגים ולאט לאט מעונה לעונה מתקדמים. לא בונים קבוצה טובה ביום וצריך סבלנות ועבודה נכונה. כולם עושים טעויות פה ושם וחלקן מתבררות רק בדיעבד אבל מי שיעשה פחות טעויות, ינהל זהיר וחכם את הקבוצה שלו יישאר תחרותי ובטופ.
רוב הקבוצות בליגת העל הן קבוצות שהמאמנים שלהם איזנו בין הדברים- אם הם לא היו תחרותיים הם מזמן לא היו בליגת העל כי הרמה גבוהה ותחרותית ואם הם לא היו מאזנים ככל יכולתם כלכלית הם היו מתפרקים מנכסיהם ומתחילים מחדש כמו שגם קרה רק בעונה האחרונה לאחת הקבוצות שספציפית הפעם לא שמרה על כלל הזהב הזה.
אם למרות כל המאמצים שלך לא הצלחת למצוא דאודורנט טוב הכי חשוב זה לא להרים ידיים...