וואו, מרשים! עד היום הייתה לי השקפה של או תחרותיות או כלכלה וחיסכון. הוכחת שאפשר גם וגם, וזה מדהים!
אני אישית בחרתי בתחרותיות על חשבון הכלכלה. רציתי לעלות לליגת העל בכל מחיר, ולמזלי הצלחתי, אך המחיר גרם לי להגיע לא מוכן לגמרי עם שחקן וחצי שמתאימים לרמה. למעשה, בהנחה שהסקסס יתחזקו, נכון להיום אני הקבוצה החלשה בליגה ביי פאר. המחשבה הראשונה שעולה לי זה פשוט ללכת לעונה פיננסית ולנצל את העובדה שהרגע עליתי ושהקהל ימשיך להגיע גם ללא הפסדים, ואז לצבור הון עצום. לא אוהב את זה בלשון המעטה. לא בשביל זה עליתי, וגם רן לא כל כך נכנס לפאזל הזה, אבל כנראה שאין ברירה. כך לפחות חשבתי. אבל עם הפוסט הזה נתת לי השראה בכל זאת לנסות לגרוף משהו מהעונה הזאת, ובמקביל לרווחים גם לנסות לעשות את הבלתי-יאמן ולהישאר בליגה, ועדיין להרוויח סכום נכבד ביותר.
לא מסכים רק עם עניין הדראפט. 10 אלף שבועי, שזה 140 אלף עונתי, זה סכום שבהחלט אפשר להוציא על הסיכוי להוציא דראפט ששווה מיליון כבר ברגע יציאתו. חוץ מזה, פעם חשבתי מה היה קורה אילו היו לי נניח 50 מיליון בכיס. אז הייתי מחזיק במשך שנתיים-שלוש סגל של 3 מיליון בשבוע, זוכה בכל התארים האפשריים בקלילות, כולל אליפות הבאזר, הייתי מרסק את כל מי שעומד בדרכי. ואז נשאלה השאלה, אם הייתי נהנה? לדעתי ממש לא. לכל אחד יש את מידת ההנאה שלו. יש כאלה שפשוט אוהבים לאמן, יש כמוני שאוהבים להתחרות ולהעמיד בפני עצמם אתגרים חדשים, ויש כאלה שאוהבים להרוויח. בסופו של דבר זה משחק
