ראשית, תרשה לי לחזור ממרבית דברי לגבי הקראנץ'. אכן חלה כאן התבלבלות מסויימת עם אימון הקבוצה, שמספיקה תוך שבוע לעלות ל-4. יחד עם זאת, אני עדיין חושב שנגד הרוסים היינו צריכים לעלות או קראנץ' או רגוע, בשביל למקסם את הסיכויים שלנו לנצח באחד מהמשחקים קודם כל, ולנסות לצמצם את הפרש הסלים במשחק השני בעזרת הטקטיקה, ולא בעזרת הגישה.
שנית, לא הבנתי את נושא הקיזוזים ביתרון של ההתלהבות כנגד הפרש הגישה - במה הוא שונה מהקבוצות? אם הרוסים באו עם התלהבות 8 מול 5 שלנו והםינים עם 9-10 מול 5 שלנו, הרי אם אני מבין נכון, במקרה הראשון זה אותו דבר כמו ששנינו היינו משחקים עם אותה התלהבות וגישה, ובמקרה השני זה כאילו היה לנו יתרון של 1-2 התלהבות ואותה הגישה. ומכאן, כל הדיבורים על הפסדים למרות יתרון גישה או 2 גישות לא רלוונטיים.
כמו כן, כשכתבתי לאמן את הסיבולת התכוונתי להכניס את הנושא למערך האסטרטגי ארוך טווח (בדיוק כמו בניית הרכב כמו זה של הצ'כים, שלמרות מספר קטן פי 2 של משתמשים הצליחו לעשות זאת, אז אין סיבה שאנחנו לא נלמד מהם ונצליח), וזה אומר לנסות ולשכנע מאמנים לעשות זאת, ולהסביר להם שבראש וראשונה זה יעזור לקבוצה, שהכוכב שלה יוכל להחזיק המון זמן על המגרש.
לגבי הטקטיקה מול הפינים, זה נכון שבפנים היינו עם יותר שחקנים בכושר, אך כך גם הפינים, ואצלם זה בלט הרבה יותר, כך שיחסית לפינים בלטנו בעמדות אחרות לגמרי. כמו כן, נראה שאין לנו תחליף לאשכנזי בעמדת הפאואר.