אם רוצים לקחת את הדיון הזה למקום פרודוקטיבי, אז יש כמה אפשרויות ליצור גבוהה שחקן נבחרת, ברמות שאנחנו רוצים להיות בהן.
1. מפלצת - עדיף שתדע לעשות עוד כמה דברים חוץ מתכונות פנים, אבל אם המפלצת מספיק טובה רק בתכונות פנים, אין לזה תחרות. הבעיה שמפלצות לרוב עוברות קבוצות רבות בגלל השכר או מסיימות בקבוצות חווה, משהו שבארץ אני לא מכיר.
2. מפלצת מקומית - ברמה של הנבחרת שלנו מפלצת מקומית משחקת בקבוצה פעילה, סטייל דודי שלי או מחליפים אחרים בסגל. הם לרוב שומרים על פורם גבוהה והיתרונות בין האלטרנטיבות הן אם אפשר להשיג גיוון בתכונות כמו הגנה חיצונית, מסירה, חדירה וג'אמפ - אבל זהירות שלא יהפוך לפאוור, זה יעביר אותו לרמת מפלצת בשכר
3. פאוור מפלצת - טוב נו, הבנתם את העיקרון.
4. פאוור מקומי - שחקנים מאוד מגוונים, בדרך כלל כוללים הגנה חיצונית וקליעה טובה מבחוץ, עדיף עם יכולת סבירה לקליעה ממרחק (לא מוסיף שכר). שחקנים כמו בס לדוגמא יכול לשחק בקבוצות צמרת בליגות גבוהות ולשמור על פורום גבוהה. מאמני הנבחרת ירצו עוד עליה בתכונת פנים, המאמנים ינסו להתחמק...
מיוחדים -
יש כמה סוגים שאפשר לתמרן סביבם - גבוהים עם ריב' נמוך לרמת נבחרת, נגיד 13-15 ואולי אפילו חיפוף קל בהגנה פנימית, אבל עם הגנה חיצונית מאוד גבוהה ימישניות מצוינות, השחקן יוכל להשתלב כסמול למשחק פנים - אפשר לייצר שחקן מאוד מיוחד בשכר סביר יחסית.
שחקן מטרה הגנתי - אין לנו כאלו בסגל ואני לא זוכר מתי היה, גבוהה עם 18 ומעלה הגנה וריב' טוב ובלי יכולת קליעה טובה לרמת נבחרת יכולים להשתלב בסגל למשחקים בהם רוצים לעלות מושן / ראן. עדיף ששחקנים כאלו ידעו למסור ולקלוע מבחוץ (לא מוסיף שכר לסנטרים) - הבעיה העיקרית בשחקנים כאלו והסיבה שאין הרבה כאלו היא שאם יש ריב' והגנה פנימית גבוהה אז עדיין השכר גבוהה יחסית למרות שהקליעה לא גבוהה. אפשרי לשחק עם שחקן כזה בקבוצה פעילה, אבל המשמעות היא שדיי מקובעים לטקטיקה אחת ומאבדים את היכולת לגוון התקפית.
"Did you miss me??? - "With every bullet so far..." Al Bundy